סיפור הסרט מבוסס על כתבה מתוך השבועון "לייף" שעסקה בשוד כושל של סניף בנק בברוקלין. גיבוריו הגרוטסקיים של לומט יוצאים לשדוד בנק בלי לדעת בעצם מה הם צריכים לעשות. במזג אויר לוהט הם נתקעים בבנק עם בני ערובה, כאשר על הבנק צרים כוחות משטרה, אספסוף הצמא לסנסציה, וגם מקומם של אמצעי התקשורת אינו נפקד... זוהי אחת הפסגות הגבוהות בקריירות של כל המעורבים. לומט מעמיד בלי יותר מדי התחכמויות שורה של סצינות דרמטיות ואל פאצ'ינו וג'ון קאזאל נותנים הופעות מבריקות שעובדות נגד הדמויות שעיצבו ב"הסנדק". התוצאה היא סרט שנון, סוחף, אירוני וחתרני שנחשב בצדק לאחד הסרטים הגדולים של שנות השבעים.