כאשר נהג מונית מגלה כי הנוסעת שזה עתה עזבה הותירה במושב האחורי תינוק קטן, הוא מבלה את הלילה בניסיון להפטר מהפעוט. בין מועדוני לילה, תחנות משטרה, בתי יתומים – הוא מגלה את הסדקים העבים בחברה האיראנית וגם סדק חדש ביחסיו עם זוגתו. אברהים גולסטאן נחשב לדמות מפתח בתרבות האירנית הפרה-מהפכנית – איש קולנוע וספרות רב השפעה גם בזכות הקשר הקרוב עם המשוררת הפמיניסטית פארוח פארוזד. כאן, בצילומי שחור לבן שנעים בין אקספריוניזם לנטורליזם שקט, מפגין גלוסטאן גישה סבלנית וקשובה לגיבוריו – שתיינים, קציני משטרה, פקידות סעד – כולם מתגלים לרגע כמשוררי היומיום, שמבטם על העולם חף מפשטנות. המתח שבין המציאות הקשוחה לבין ההומאניות הזו מעניק לסרט את כוחו.