אישי גודפרי

משפחה אמריקנית אמידה מזמינה נווד לעבוד בביתה כמשרת וזה מתגלה כעשיר שבעתיים מהם. זוהי קומדיה שנונה שנעשתה בידי מי שנחשב לגדול המפרשים של קומדית הסקרובול. בשנות השיא של המשבר הכלכלי עוטף לה קאווה את אי-השיוויון כקומדיה אירונית ושנונה. יש כאן תסריט זריז, מצלמה דינמית והופעות כובשות של פאוול ולומברד – שהתגרשו שנתיים קודם לכן אבל שמרו על כימיה פנטסטית – כך שהסרט כולו טבול בחוסר רצינות רציני ביותר. זוהי אחת מיצירות המפתח של שנות השלושים שבודקת בחוכמה ובחיוך אירוני את המתחים שבין המינים ובין המעמדות. גם אחרי כמעט תשעה עשורים מדובר בסרט חכם ומהנה שכיף להתמסר לו.