עפ“י “לאטרנה מאגיקה“, האוטוביוגרפיה שלו, כתב אינגמר ברגמן תסריט על ימי ילדותו והפקיד את מלאכת הבימוי בידי בנו, דניאל. מבחינה כרונולוגית זהו מעין המשך ל“כוונות טובות“ (העוסק ביחסים בין סבא וסבתא ברגמן, עוד בטרם הפכו להורים). כאן כבר נולדו לכומר הכפרי ולרעייתו בת הטובים ילדים (אינגמר עצמו הוא בן 8). העלילה מתרחשת סביב סופשבוע קיצי אחד בשנת 1926, במהלכו מגיע האב ההפכפך וחמור הסבר לביקור בכפר. סביב אותם ימים נרקמים היחסים בין בני המשפחה. הגישה הסלחנית והמפוייסת של ברגמן הקשיש כלפי אביו נוגעת ללב, בעיקר כאשר נזכרים בסרטיו המוקדמים. בסירטו הארוך הראשון כבמאי, מצליח בנו להכנס לנעליו הגדולות — לבנות אוירה ולהפגין תבונה קולנועית ותנופה ויזואלית מרשימה.