הקומדיה הרומנטית המתוקתקת של רוב ריינר (בימוי) ונורה אפרון (תסריט) היתה אקורד הסיום המהדהד של שנות השמונים — מנופחות, נוצצות וחלולות גם יחד. העלילה עוסקת במערכת היחסים הארוכה בין הארי לסאלי, שמידידים טובים לומדים שהאהבה שלהם זה לזו יכולה להפוך לזוגיות בריאה. פשטות התסריט של אפרון, הנשען של שורה של סצינות מתוך שגרת החיים והבימוי הקורקטי של ריינר, עם חוש תזמון מצוין העניקו מרחב מחייה לצמד השחקנים הראשיים. קריסטל משתמש היטב בחושים הקומיים שלו כדי ליצור דמות גברית שנוח להזדהות איתה, וריאן הגישה בלונדינית כלל לא מטומטמת שכיף להתאהב בה. התוצאה, אם כך ראויה לתואר "קלאסיקה".