דארסי הוא בחור אופטימי באחת הערים מוכות האבטלה של אנגליה התאצ'ריסטית. הוא עדיין זוכר כיצד מועדון האגרוף המקומי היה מפלט של תקווה ומשמעות עבורו ומחליט לפתוח אותו מחדש ולאסוף אליו את נערי העיר המסתובבים חסרי מעש. סביב ציר העלילה הזה נוצר סרטו הראשון של שיין מדוס. יותר מאשר קו עלילה מוצק, יש כאן יכולת התבוננות בחיים עצמם של גיבוריו שמעניקה לסרט את כוחו. עוצמה נוספת נובעת מהופעתו של בוב הוסקינס, שאמנם ידע תפקידים מורכבים יותר, אבל מביא לכאן את היכולת החד פעמית שהיתה לו לשלב בין הרך לקשוח. צילום שחור לבן מרשים מוסיף לאווירה, ובזכות מעלות אלו זוהי דרמה קטנה וראויה.