שאהיד

חסן גר בסלון של ההורים, בשכונה עניה בבירות. הוא שוב פעם עזב את העבודה אחרי שהרגיש שמתייחסים אליו בזלזול. זה לא מוצא חן בעיני הוריו. הוא יוצא לבלות בים עם חברים והחבורה כולה מקטרת על החיים בשוליים, על תחושת הזרות והבדידות בעיר. תחושת השייכות של חבורת הגברים הצעירה מתחדדת אחרי שחסן קופץ אל גלי הים. “שהאיד” הוא דיוקן של גבריות במשבר. באמצעות קולנוע שמודע לכוחו לפעול על החושים מציע מאזן חאלד מבט חדש ומסקרן על נעורים, אהבה, חברות וכוח החיים.