דרך שני סיפורים של “בחור פוגש בחורה” המתרחשים ברובע המסחרי של קאולון, משרטט וונג קאר ווי דיוקן של דור ואולי אפילו של עשור – על התלישות הרגשית והשאיפה להתאהבות מתוקה שלא תלויה בדבר. וונג קאר־וואי מגיע ב”צ’נג קינג אקספרס” לשיאו – זהו סרט אנרגטי, מסוגנן, מהמם מבחינה ויזואלית. עיקר המשקל נשען אמנם על מרכיבים סיגנוניים אך וונג אינו מניח להם לגנוב את ההצגה. הוא מקרב אותנו אל גיבוריו, הופך אותם לאנושיים מאוד, ומטפל בקפידה בהתפתחותם הרגשית. זהו אחד הסרטים היפים והנפלאים באמת שנעשו בשנות התשעים – מאותן יצירות מופת התופסות באחת את רוח הזמן ואינן מרפות מן הצופה זמן רב לאחר הצפייה.