אור בחורף

כומר קפדן מטיל ספק באמונתו, על רקע הקהילה הכפרית הקטנה אותה הוא משרת. כאן מתגוררת מרתה, שאוהבת אותו שנים רבות, וג’ונאס, דייג שמנסה לערער את אשליית האמונה. הפרק החותם את טרילוגיית “שתיקת האלוהים” הוא הישיר והמפורש שבהם. סוון ניקווסט אימץ סגנון קולנועי פשוט, עם תנועות מצלמה מינימליות ותאורה חורפית. רוג’ר אברט, ברגמניסט אדוק, מציע פרשנות אוטוביוגרפית של היצירה: גיבור המתמודד עם היחס הקשה שלו לנשים בחייו, ועם ספקנות בדבר כוחו להעביר את מסריו לקהלו.